ליאור אהובנו זקוק לתרומת כליה, עכשיו

רקע:

הכליות הנן איברים חשובים גופנו, הן ממוקמות משני צדי עמוד השדרה, בצמוד לדופן האחורית של הבטן.

תפקידן כולל הפרשת חומרי פסולת, וויסות כמות המים בגוף,וויסות ריכוז המלחים בנוזלי הגוף והפרשת הורמונים שונים.

הכליות מסננות את הדם ומפרישות  את עודף המים המלחים וחומרי הפסולת בצורת שתן.

השתן שנוצר בכליות  מועבר דרך השופכנים לשלפוחית השתן ומופרש מהגוף בעת מתן השתן.

חשוב לציין כי גוף האדם יכול להמשיך ולתפקד בצורה תקינה לאורך שנים גם עם כליה אחת בלבד.

 

אי ספיקת כליות

קיימות מחלות רבות הפוגעות בכליות וגורמות לירידה הדרגתית בתפקודן על למצב שנקרא אי ספיקת כליות סופנית כלומר מצב שהכליות אינן מתפקדות כלל.

היום ניתן להאריך את חייהם של חולים על ע"י טיפולה בדיאליזה ו / השתלת כליה .

השתלת כליה מקנה תוחלת חיים ארוכה יותר ואיכות חיים טובה יותר בהשוואה לטיפול דיאלזיה.

השתלת כליה נחשבת כטיפול עדיף בחולי כליות הנמצאים במצב גופני המאפשר ביצוע הניתוח.

 

קיימים שני מקורות של כליות לצורך השתלה.

המקור הראשון – כליה מתורם נפטר – כליות אלה נלקחות מתורם לאחר שנקבע מוחי נשימתי והמשפחה נתנה הסכמתה לתרומת איברים.

המקור השני – תורם חי – תורמים חיים יכולים להיות בני משפחה בדרגות קרבה שונות, חברים ותורמים אלטרואיסטים (תורמים לזרים בגדי לעזור לזולת וללא כל תמורה).

השתלה מוצלבת – השתלה שבה תורם אדם ממשפחה אחת לחולה ממשפחה אחרת ולהיפך.

 

התאמה בין תורם הכליה והמועמד להשתלה:

התאמת סוג הדם – בתרומה מן החי ההתאמה זהה להתאמה הנדרשת בעת מתן דם כלומר:

אדם עם סוג דם A יכול לתרום כליה למועמד להשתלה עם סוג דם A או AB

אדם עם סוג דם B יכול לתרום כליה למועמד להשתלה עם סוג דם AB או B

אדם עם סוג דם AB יכול לתרום כליה למועמד להשתלה עם סוג דם AB  בלבד.

אדם עם סוג דם O   יכול לתרום כליה למועד להשתלה עם כל סוג דם.

בחלק מהמקרים ניתן היום לבצע השתלה גם כשאין התאמה בין סוגי הדם וזאת על ידי טיפול מיוחד.

 

התאמות סווג הרקמות:

מערכת סיווג הרקמות נמצאת על כל תאי הגוף פרט לכדוריות האדומות. המערכת מאשפרת למערכת החיסון להבחין בין תא שמקורו עצמי לבין תא או רקמה מאדם אחר.

אנו יורשים מהורינו את מערכת סיווג רקמות (בדומה לסוג דם) כתרומה שווה משני ההורים .

ככל שההתאמה בסיווג הרקמות בין התורם לנתרם טובה יותר , כך עולה הסיכוי לשתל לשרוד ולתפקד לאורך שנים. התאמה מלאה קיימת בין תאומים זהים ועם חלק מהאחים.

לעיתים נדירות ביותר קיימת התאמה מלאה בין קרובים אחרים או זרים.

הטיפול בתרופות החדישות למניעת דחייה מאפשר כיום ביצוע השתלות עם סכויי הצלחה גבוהים, גם כשאין התאמה בסיווג הרקמות.

 

נוגדנים ובדיקת הצלבה:

נוגדנים הם חלבונים המיוצרים על ידי מערכת החיסון והמגנים על הגוף מפני חומרים זרים כגון: נגיפים, חיידקים ורקמות זהות. חשיפה של המועמד להשתלה לעירויי דם, הריון או השתלה קודמת עשויים לגרום להתפתחות נוגדנים בגופו.

בעת ההשתלה נוגדנים אלה עלולים לתקוף את הכליה המושתלת ולגרום לדחייה קשה ולאיבוד של השתל כר בימים הראשונים לאחר ההשתלה.

לפני כל השתלה נעשית בדיקת הצלבה בין דם המקבל לדם התורם. מטרת הבדיקה לאתר נוגדנים הנמצאים בנסיוב הדם של המועמד להשתלה כנגד התורם. כאשר בדיקה זו שלילית (כלומר לא קיימים נוגדנים) ניתן לבצע את ההשתלה.

בחלק מהמקרים ניתן היום לבצע השתלת כליה גם כשההצלבה חיובית כלומר כשייש למועמד להשתלה נוגדנים כנגד תאי התורם וזאת על ידי הוצאת הנוגדנים ונטרולם על ידי טיפול מיוחד.

 

תהליך תרומה והשתלה של כליה הינו תהליך מורכב הדורש הערכה רפואית ופסיכו סוציאלית, הערכות המבוצעות לתורם ולמועמד להשתלה נעשות על ידי צוות מומחים מתחומים שונים  (רופא נפרולוג, רופא משתיל, פסיכיאטר, עו"ס ומתאמת השתלות).

 

בכל שלב התורם יכול לחזור בו מהחלטתו והוא אינו צפוי לקנס או עונש.

תורם = נותן כליה

נתרם – מקבל הכליה

​

קריטריונים לבדיקה ראשונית

הקריטריונים הדרושים למועמד/ת לטובת ורד סמית  הם: בעלי סוג דם: A ,B ,O ,AB, מעל גיל 25, בלי מחלות רקע, שלא נולד פג, אדם ללא משקל עודף שערך ה-BMI נמוך מ-29, ונשים שסיימו ללדת ולא הייתה להן סכרת הריונית.

​

​

תהליך תרומה והשתלה מתורם חי  

 

שלב ראשון: הערכה ראשונית

התורם יעשה סדרה של בדיקות במסגרת קופת חולים באישור רופא המשפחה. בדיקות אלה יכללו בדיקות סוג דם, בדיקת שתן לכללית ותרבית, בדיקת דם לכימיה הכוללת תפקודי כליה  וכבד, ספירת דם, בדקית אולטרא–סאונד (סקירה על קולית) של הכליות, בדיקת נשאות לנגיפי כבד ואיידס ובדיקת לחץ דם.

בדיקת סיווג רקמות והתאמה בין התורם והנתרם במעבדה לסווג רקמות.

בדיקה על ידי רופא במחלקת השתלות. על התורם להביא עימו את תוצאות הבדיקות ומכתב  על מצבו הבריאותי מרופא המשפחה.

בעת ביקורו בבית החולים יקבל התורם הדרכה על תהליך התרומה וההשתלה על ידי רופא ומתאמת השתלות.

התורם יקבל דף מידע זה וטופס "הסכמה מדעתי". דפים אלה מכילים מידע על שלבי תהליך הכנה לתרומה, הניתוח, הסיבוכים והסיכונים שיכולים להיגרם בניתוח, שלבי החלמה, ותועלת הניתוח לנתרם ולמועמד להשתלה. התורם יתבקש לחתום על טופס ההסכמה מדעת וטופס ויתור סודיות רופאית.

התורם והמועמד להשתלה יעברו הערכה פסיכו סוציאלית על ידי פסיכיאטר ועובד סוציאלי.

תורם שאינו מקרבה ראשונה  יופנה בנוסף להערכה פסיכולוגית במכון פסיכו דיאגנוסטי.

לאחר סיום ההערכה הרפואית והפסיכו סוציאלית הראשונית מוזמנים התורם והמועמד להשתלה לוועדות הערכה להשתלה מהחי.

 

וועדות הערכה להשתלה מהחי:

בתרומה מקרבה ראשונה : (קרבה ראשונה = הורים, בעל לאישה ולהפך, אחים , ילדים, דודים,בני דודים, אחיינים גיס/ה) תוצאות הערכה מועברות לוועדה מקומית של בית החולים.

חברי הוועדה הם רופא שהוא יו"ר, פסיכיאטר או פסיכולוג, עובדת סוציאלית ומשפטן. חברי הוועדה יראינו את התורם והמועמד להשתלה וידונו בבדיקות והערכות שהובאו לפניהם. החלטת הוועדה תעבור למרכז הלאומי להשתלות הפועל מטעם משרד הבריאות לאישור סופי.

בתרומה שאינה מקרבה ראשונה (חבר, קרוב משפחה רחוק או זר ) תוצאות הערכה והבדיקות יובאו לוועדת הערכה ארצית מטעם משרד הבריאות. חברי הוועדה הם רופא שהוא יו"ר, פסיכיאטר, או פסיכולוג, עובדת סוציאלית ומשפטן. חברי הוועדה יראינו את התורם ומועמד להשתלה וידונו בחומר שהובא לפניהם. החלטת הוועדה תעבור להנהלת משרד הבריאות לאישור סופי.

 

את התהליך מלווה מתאמת ההשתלות של בית החולים. היא זו שמנחה ומדריכה את התורם  והמועמד להשתלה מרגע הפניה, ביצוע התרומה וההשתלה ועד לשחרור מבית החולים.

 

שלב שני: הערכה מתקדמת

אישרה הוועדה את התרומה וההשתלה יוזמן התורם להערכה רפואית מעמיקה שתכלול :

(בדיקה גופנית, בדיקת דם, תרבית שתן, אולטרסאונד בטן, צילום חזה, CT, תפקודי ריאות, אק"ג ועוד).

 

• אנמנזה רפואית חוזרת.

• בדיקה גופנית מלאה.

• בדיקת דם: ספירת דם, בדיקות כימיה ותפקודי קרישה.

• שתן לכללית ותרבית

• איסוף שתן של 24 שעות לחלבון והערכה של תפקודי כליות.

• סריקה על קולית של הבטן (אולטרסאונד).

• צילום חזה.

• סריקה טומוגרפית ממוחשבת (CT) עם הזרקת חומר ניגוד בכדי להדגים את גודל הכליות, צורת כלי הדם, וזרימת הדם דרכם. קיים סיכון קטן בביצוע ה CT וסיכונים אלה יוסברו על יד הרנטגנולוג לפני תחילת הבדיקה .

• תפקודי ריאות

• אקג

• תורמים מעל גיל 40- סריקה על קולית של הלב (אקו לב), מיפוי לב בכדי לבדוק את תפקוד הלב.

• נשים מעל גיל 50 ממוגרפיה.

 

הבירור הנ"ל יעשה במסגרת אשפוזית או במסגרת אמבולטורית בהתאם למדיניות המרכז הרפואי בו תתבצע ההשתלה.

הבדיקות של התורם ממומנות על ידי קופת החולים המבטחת של המועמד להשתלה.

נמצאו התורם והמועמד להשתלה כשירים לביצוע התרומה וההשתלה יוזמנו השנים לאשפוז לניתוח במרכז הרפואי.

​

שלב שלישי: הניתוח וההחלמה​

 

הניתוח:

יכול להתבצע בשתי שיטות בשיטה פתוחה או בשיטה לפארוסקופית.

• ניתוח לפרוסקופי – הוא ניתוח המתבצע בהרדמה כללית. הניתוח המתבצע דרך 3-4 חתכים קטנים בדופן הבטן. מנפחים את הבטן בגז המאפשר חלל עבודה רחב. מכניסים מצלמה דרך אחד הפתחים המקרינה על מסך את המתרחש בתוך הבטן. דרך שאר הפתחים מכניסים מכשירים מיוחדים המאפשרים עבודה בתוך הבטן. ידי הכירורג נמצאות מחוץ לבטן והוא רואה את פעולותיו על מסך מחשב.
  מאחר שאין מדובר בחיתוך של שרירי הבטן הרי שההחלמה קלה יותר ומהירה יותר. כברלמחרת הניתוח החולים חופשיים כמעט מכאבים , ניתן לשחררם תוך יום – יומיים, והחזרה שלהם לתפקוד ולעבודה מהירה. ההחלטה על שיטת הניתוח היא על המנתח וזאת בהתאם לשיקולים הרפואיים העומדים לפניו.

• ניתוח פתוח – לעיתים עקב שיקולים רפואיים יש צורך לעבור לניתוח בשיטה פתוחה. בניתוח זה מבצעים חיתוך של שרירי דופן הבטן, מגיעים לאחת הכליות וכורתים אותה. ניתוחפתוח מסוג זה מלווה במשך אשפוז והחלמה ממושכים יותר, בממוצע שבוע ימים.

 

במהלך הניתוח מוכנסים: עירוי (אינפוזיה) דרכו ניתן להזליף נוזלים ותרופות שונות לפי הצורך, צנטר (קטטר) לכיס השתן שתפקידו לנקז את השתן ולאפשר מעקב אחר כמות השתן וזונדה לקיבה שתפקידה לנקז את ההפרשות ממערכת העיכול.

אזור הניתוח יהיה מכוסה בתחבושת. לעיתים באזור החתך הניתוחי יהיה נקז, שמטרתו לנקז את ההפרשות מאזור הניתוח.

• בכל ניתוח והרדמה קיים סיכון להופעת סיבוכים.

• הרדמה – בשיטות ההרדמה המודרניות סיכון זה מינימאלי ומוערך בפחות מ- 0.2%. רופא מרדים יסביר לתורם לפני הניתוח מה הם הסיכונים בהרדמה ויתחים אות על טופס "הסכמה מדעת להרדמה".

• הניתוח – קיים סיכוי לסיבוכים כירורגיים בניתוח בניתוח כמו: דימומים שיכולים להופיע בזמן הניתוח או סמוך לו. דמומים אלה בדרך כלל נשלטים . זהום בפצע הניתוח , כאבים בבטן, בלוע או בגב ובקע בצלקת הניתוחית.

• מנותחים העוברים כריתת כליה נמצאים בסיכון כמו בכל ניתוח דומה לפתח קרישי דם ברגליה. קרישים אלה יכולים להשתחרר ולנוע דרך הלב לריאות מצב  הנקרא תסחיפי ריאות. במצב זה מטפלים ע"י תרופות המעכבות את קרישת הדם. במקרים נדירים תסחיפי ריאות יכולים לגרום למות החולה. מאחר ומדובר באדם בריא סיבוכים אלה נדירים.

 

מנתונים המתפרסמים בספרות המקצועית מתברר 15-30% מתורמי הכליות עלולים לפתח סיבוכים לאחר הניתוח. רוב הסיבוכים הינם קלים. במקרים נדירים יש צורך בניתוח או התערבות אחרת. התמותה מניתוח זה הינה כ-1 לכל 3,000 תורמים. למעשנים מומלץ להפסיק לעשן לפחות 4 שבועות לפני הניתוח. מומלץ לרדת במשקל ולהימנע מתרומת כליה אם קיימת השמנת יתר (BMI מעל גיל 35).

 

הימים שלאחר הניתוח: 

בימים שלאחר הניתוח יחל שיפור הדרגתי בתחושה. הצנתר הלווית ( זונדה , קטטר, עירוי) תוסר בהדרגה. הכאבים ילכו ויפחתו. המנותח יחזור לכלכה רגילה, ויתחיל להתהלך בחופשיות. הסיכות בפצע הניתוח יוסרו כשבוע לאחר הניתוח.

מומלץ מנוחה של כ-4 שבועות.

כ-4 שבועות לאחר הניתוח רצוי להימנע מהרמת משאות כבדים ומפעילות פיזית מאומצת.

 

מעקב לטווח ארוך לאחר התרומה:

כריתת כליה אצל אדם בריא אינה משפיעה  בדרך כלל על תוחלת החיים.

ברוב האנשים העוברים כריתת כליה חלה בהדרגה עלייה בתפקוד כליה הנותרת כפיצוי על איבוד התפקוד של הכליה שנכרתה.

למרות זאת קיים סיכון קטן ביותר שהתורם יפתח אי ספיקת כליות. אי ספיקת הכליות בטווח הארוך אינה קשורה בדרך כלל בהוצאת הכליה והיא כנראה אינה גדולה יותר מהסיכון שלו לפתח אי ספיקת כליות גם לולא תרם כליה.

 

לאחר תרומת כליה נותרת כליה אחת. במידה והכליה הבודדת תיפגע ויהיה צורך לכרות אותה בשל חבלה ישירה חמורה, גידול בכליה או במחלת אבני כליה קשה, התורם יזדקק לדיאליזה או השתלת כליה. תורם הכליה יכול גם לפתח מחלת כליה במהלך חייו שאינה קשורה לתרומה ועלולה לגרום להגעתו לדיאליזה. לעיתים קיימת עליה קלה בלחץ הדם או חלבון בשתן,שכיחות תופעות אילו דומות לשכיחותן באוכלוסיה הכללית.

 

חשוב (!) שהתורם יהיה במעקב רפואי לטווח ארוך במרפאת מעקב אחרי תורמי כליה.

 

הריון ופוריות לאחר תרומת כליה:

לאחר תרומת כליה אין פגישה בפוריות בנשים או בגברים אך הסיכון לסיבוכי הריון לאחר תרומת כליה הוא מעט יותר גבוה.

 

המלצות לתורם:

כמו באוכלוסיה הכללית מומלץ לתורם הכליה לשמור על משקל גוף תקין ולהימנע מעישון.

מומלץ להימנע מתרופות שעלולות לפגוע בכליות כמו תרופות מקבוצת חוסמי הדלקת הלא סטוראידלים.

​

​

התוכנית לפיצוי תורמים חיים במסגרת חוק השתלת איברים התשס"ח - 2008

משרד הבריאות הוביל את המהלך, שאושר בכנסת ואשר מטרתו היא להגן על התור, הן מבחינה רפואית – בריאותית, הן מבחינה כלכלית- למנוע הספדים בגין אובדן השתכרות בתקופה שלאחר הניתוח, והן כדי להבטיח את בריאות הנפשית והגופנית בעתיד. למטרה זו ניתנים:

 

1. החזר בגין אובדן השתכרות: בסכום  השווה לתגמול המשולם ע"י המוסד לביטוח לאומי לאדם המשרת במילואים בעד תקופה של 40 ימים.
    

2. החזר נסיעות: בסכום אחיד וקבוע של 2708 ₪ ללא צורך בהגשת קבלות.
    

3. ביטוח רפואי ופרטי ושב"ן: החזר בשווי של עד 60 ₪ בחודש לתקופה של 60 חודשים , בכפוף להצגת הפוליסה וקבלות המעידות על רכישת הביטוח.
    

4. ביטוח אובדן כושר עבודה: החזר של עד 206 ₪ לתקופה של 60 חודשים בכפוף להצגת הפוליסה וקבלות המעידות על רכישת הביטוח.
    

5. ביטוח חיים: החזר בשווי של עד 130 ₪ לתקופה של 60 חודשים בכפוף להצגת הפוליסה וקבלות המעידות על רכישת הביטוח.
    

6. טיפולים פסיכולוגיים: החזר בגין 5 טיפולים בשווי של עד 434 ₪ לטיפול בכפוף להצגת קבלות המעידות על ביצוע הטיפול ובכפוף לכך שהטיפולים יערכו בתקופה עד 48 חודשים לאחר התרומה.
    

7. חופשת החלמה: החזר בגין חופשה בבית מלון לתקופה של 7 ימים רצופים בשווי של  עד 542 ₪ ליום. בכפוף להצגת קבלות ובכפוף לכך כי החופשה תערך בתקופה של עד 90 הימים שלאחר ביצוע התרומה.
    

8. פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות: בהתאם לתקנות ביטוח בריאות ממלכתי תשע"ב 2012 תורם שתרם בישראל, בחיו, איבר לנתרם שהוא תושב ישראל,יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות ממלכתי כשמעותם בסעיף 14 לחוק לתקופה של 36 חודשים שתחילתה בתחילת השנה הראשונה שלארח השנה שעבר בה את הניתוח לנטילת האיבר.